באופן אינסטינקטיבי נתגלה לי עקרון הריפוי הזהה הקיים בהומיאופתיה ובציור האינטואיטיבי,
לכאורה מסלולים נפרדים ובלתי קשורים, אך בפועל, מלבד היותם משלימים זה את זה, הרי שלגביי, מהווים חלקים באישיותי, נוכחים בחיי ומשמשים עבורי כלים נפלאים לריפוי.
מבקר אמנות הפנה את תשומת ליבי כי בעבודתי כציירת, ניכרים הדיוק ושימת הלב לפרטים בצד האקספרסיביות המשוחררת מגבולות.
היצירתיות מעצם טבעה, משוחררת מגבולות.קרקע בטוחה לצמיחתה מהווה חופש, אפשור, כניעה והתמסרות לרגע הקיים. באדם הבריא, היצירתיות והאינטואיציה שוכנים לצד השכל, המסגרות והגבולות ומנהלים יחסי שכנות טובים.
ההומיאופתיה עשויה להיראות למתבונן מן הצד כסמכות רפואית, מרובת כללים, חוקים ומסגרות. דבר נכון לכשעצמו. יחד עם זאת, בצידה הנסתר, המתבונן (או ההומיאופת) עשוי לגלות מרבד רבגוני של תחומים, אפשרויות, שיטות- באמצעותם הרפואה ההומיאופתית הופכת מ"מדע מדויק וסיסטמי" ל"אמנות הריפוי".
ישנם שני היבטים של הומיאופתיה, הנראים כהפכים, אך חיוניים כדי לאפשר את השפעתה:
ה"אמנות" וה"מדע". המפגש ביניהם הכרחי על מנת לבנות את התמונה השלמה של המחלה ולבחור את ה"רמדי" (הכנה הומיאופתית) הנכונה.
על ההומיאופת לצאת למסע חדש ולהיות בו נוכח מבלי להיות שבוי בפרשנויות מעברו. אזי כל מה שהמטופל מדווח ישמע רענן וחדש. כלומר, כל מטופל, גם אם הינו סובל מבעיה שראיתי אצל מטופל אחר, הוא עבורי דף חדש בספר, או ציור חדש שמצטייר לו, אשר משקף את ייחודיותו הבלעדית.
כמו כן, בציור אינטואיטיבי המודרכים עוברים מציור לציור, מבלי להסתכל אחורה, מבלי להוסיף, לגרוע או לתקן בציור שזה עתה סיימו. כל ציור הינו יצירה חדשה ומופלאה, הנעשית ע"י הכוח היצירתי שבוקע מתוכנו.
אני משתמשת לעיתים קרובות במושג "לראות את המקרה". בכך מתבטא הפן האמנותי של ההומיאופתיה. ביכולת ההומיאופת להיות חפשי מדעות קדומות ולאפשר למטופל "לצייר את תמונת המחלה". הדבר דומה למדי להתנסות ביצירה אמנותית, אשר בה אין כל מקום לשיפוט,אלא יש להפנים אותה ולתת לה ליצור את ההרגשה בתוכך.
הן בעזרת הציור האינטואיטיבי והן בריפוי דרך ההומיאופתיה, מתרחש חיבור פנימי עמוק ועצמתי במיוחד, המאפשר לאדם לראות את עצמו בדרך ייחודית של אהבה והערכה עצמית. כאשר דבר זה מתרחש, פוחת והולך הצורך לחפש את האהבה, הפתרונות והתשובות – מחוצה לו. כך נבנות מערכות יחסים אמיתיות, כך ניתן להחליט החלטות חשובות בקריירה, בבריאות ובכל תחום בחיים.
מהי הומיאופתיה?
רפואה הוליסטית, אשר התגלתה ע"י פרופ' האנמן לפני יותר ממאתיים וחמישים שנה.
הטיפול ההומיאופתי נוגע בכל שלבי החיים. בכל שלב ושלב ההתייחסות הינה לייחודיות של האדם.
ההכנה ההומיאופתית ("רמדי") מחזקת את הגוף ומפעילה את כוחות הריפוי הטמונים בו.
תהליך הריפוי ההומיאופתי הינו עמוק ויסודי ותואם את חוקי היקום. תהליך המתרחש ברמת השורש, במישור הסיבתיות. תהליך בו כוח החיים מתעצם ועם השחרור מגורם הסבל, המערכות חוזרות לתקנם.
עקרון חשוב עליו מושתת תהליך הריפוי ההומיאופתי הינו : "דומה בדומה יירפא".
בכל חומר מצוי מידע (אינפורמציה). אותו מידע הגורם למחלה – בו טמון הסוד הגורם לריפויה.
בתהליך ריפוי הומיאופתי אנו נוטלים אחריות לחיינו, לומדים לקבל את הבעיה כחלק מאיתנו, לומדים להקשיב לאיתותים מוקדמים וכל זאת על מנת להשיג מימוש פוטנציאל, הבנה ושמירה על בריאות נכונה לאורך זמן. זהו תהליך של מודעות.
מחלות נוצרות הרבה לפני שהן מתפרצות. המשימה של ההומיאופת הינה לאתר את הסיבות (שלא נראות לעין) על מנת שיוכל לטפל בהם ולהשיג לאדם הסובל שלמות ואיכות חיים.
ברמה הרוחנית ניתן לומר, שה"רמדי" גורמת לאינדיבידואל להתחבר לרמה עמוקה יותר של עצמיותו ואותו חיבור פותח אפשרויות חדשות של הבנה והתמודדות עם המציאות.
ה"רמדי" ההומיאופתית מחזקת את כוח-החיים הפנימי, דבר המביא להרמוניה. זהו שינוי עקב התחברות מחודשת.
חיבור זה מביא את האדם לשינוי בזוית הראייה, להבנת תהליכים תוך הרחבת המודעות.
ההומיאופתיה הינה אמנות הריפוי השורשית והאמיתית.
הדרישה המוקדמת הנדרשת מההומיאופת על מנת שתהליך זה יתרחש, הינה:
חופש מדעות קדומות , מביקורת. להתייחס לכל אדם כעל דף חדש בספר. כמו תינוק הרואה בעיניו את העולם. רק כך, אפשרי לראות את הדברים כפי שהם. יש לשכוח את &nbs
אמנות הריפוי - הומיאופתיה, ציור אינטואיטיבי ומה שביניהם
אוגוסט 18, 2013
/ אסתר פומרניץ
פוסטים אחרונים
ארכיון לפי חודשים