רמי אָטֵר יליד 1960, אמן רב תחומי, מתמקד בפיסול מופשט וסימבוליסטי בברזל.
בתחילת דרכו עסק בצילום, כתיבת שירה (הספר "מילים" בהוצאת סער) , ונגע לראשונה בפיסול. לאחר שהתמחה בפיסול בברזל בסדנתו של רמי רודיך, הפך הפיסול בברזל לעיסוקו העיקרי.
אטר מפסל בברזל, פעמים רבות עם נגיעות פליז, בטכניקות שפיתח בעצמו במאמץ להוסיף רבדים ליצירתו.
אטר מציג בתערוכות בארץ ובעולם. עבודותיו מוצגות בחללים ציבוריים ובניהם מוזאון וולפסון בירושלים, האוניברסיטה העברית, בית גבריאל שבכנרת.
חבר באיגוד האמנים הפלסטיים.
יצירה
אָטֵר הוא יוצר אקספרסיבי, ופרשנות של יצירותיו חייבת לצאת מהנחה זו. חייו, האנשים הסובבים אותו, אלה הקיימים ואלה שאינם קיימים עוד - משפיעים על מהות יצירתו ומתווים את קווי פסליו. לעיתים, החסר יוצר בפסליו את הקיים והמסה המלאה מעצבת ואף יוצרת את הסביבה העוטפת את העבודה.
השימוש בתנועה הוא אחד מקווי הבנייה הטיפוסיים לפסליו של רמי אָטֵר, כמו גם השימוש המובהק בחלל.
אָטֵר יוצר שפה שגבולותיה אינם ברורים, באמצעותה מוזמן הצופה לפרש את הדיאלוג בין הגשמי הנראה לעין ובין החלל החסר הנוצר בתוכו.
יש ביצירותיו הקונסטרוקטיביסטיות של רמי אָטֵר התייחסות למניפסט הריאליסטי של הפיסול משנת 1920 בו הוגדרו האמנים כממשים את תפיסת העולם בעיצוב החלל והזמן "אנו בונים את יצירותינו כשם שהיקום בונה את יצירותיו וכפי שהמהנדס בונה את גשריו והמתמטיקאי יוצר את נוסחת מסלול הכוכבים...".. פסליו הקונסטרוקטיביסטיים של אָטֵר, כמו הפסלים המיתיים הידועים מהיסטורית הפיסול לדורותיה, מהווים ישות קיימת מעוצבת בפשטות. אלה הם אובייקטים הנמצאים בזכות עצמם, נוהגים על פי חוקיהם הם, אך נטענים במשמעותם מהתייחסותם למוטיב התנועה ולמוטיב הזמן - מן העימות בין חוקיהם לחוקים חיצוניים להם.
באיזה גיל התחלת לפסל?
היצירה האמנותית שלי התחילה בצילום, אח"כ נוסף רישום, ובגיל עשרים וקצת התחלתית לפסל.
מה מקורות ההשראה שלך?
אם השאלה היא מי השפיע עלי, אז די קשה לענות. "אנשי המקצוע" מיחסים אותם ליוצרים של תחילת המאה העשרים. אישית, אני חושב שהספרדים של תחילת המאה ה 20 , ובמיוחד דאלי השפיעו עלי, אבל אני יכול לראות אצלי גם השפעות של פיסול מאוד עתיק, אטרוסקי לדוגמא.
אם השאלה היא מאיפה באים הפסלים, התשובה מורכבת – יש תערוכות ופסלים שפשוט צצים להם ויזואלית בראש, יש כאלו שנובעים מהתחבטויות בנושאים שונים שמתורגמות אח"כ לייצוג ויזואלי.
מה הנושאים שאתה מעדיף לפסל ולמה?
הפיסול שלי הוא מופשט וסימבוליסטי. הנושא שמעסיק אותי יותר מכל הוא נושא השיכחה, וכמעט בכל תערוכה שלי אפשר למצוא איזו קשר לנושא הזה. מעבר לכך, אירועים שונים מובילים לנושאים שונים שהופכים לפסלים, לדוגמא, רצף של אובדנים יצר את התערוכה "העתק נאמן למקור".
מה התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?
"עבודה נהדרת" (את שאר התגובות אני לא שומע ...) אבל אם לענות ברצינות, אני מקבל משובים מאוד חיוביים על היצירה שלי, למרות שמדי פעם עולת השאלות הפיגורטיביות, או "מה התכוונת?". אני לא עונה על השאלות האלו. מבחינתי, אם שאולים שאלה זה מספיק.
עם איזה אמן היית רוצה לשבת לקפה?
דאלי, אבל לבקבוק יין מדירה, לא קפה
איזה פסל שלך את הכי אוהב?
אין כזו חיה. אם סיימתי פסל ולא השמדתי אותו, אני אוהב אותו, לפעמים יותר ולפעמים פחות, אבל כולם זה אני.
