תופעת ה-NFT הציפה את העולם בשנה האחרונה. משוק כמעט איזוטרי, שהיקף העסקאות שלו בשנת 2020 היה 82 מיליון דולר, התפתח שוק ענק בהיקף 17 מיליארד דולר בשנת 2021, שמתפרש על עולמות האמנות, גיימינג, אופנה, מוזיקה, וזו רק ההתחלה.
כמה מן הפרויקטים המדוברים בשנה האחרונה היו:
- האמן Beeple שמכר את העבודה "5,000 הימים הראשונים" בסכום עתק של 69 מיליון דולר.
- קהילת ה"קופים המשועממים" (BAYC)שכוללת ידוענים מכל רחבי העולם,שהתבססה סביב אחזקה ב-NFT .
- מותג האופנה RTFKT שרכשה חברת NIKE.
- פרויקט NBA Top shot של הרגעים הגדולים בהיסטוריה של ליגת הכדורסל האמריקאית NBA
אם לא שמעתם עליהם, מציע להיכנס ולהכיר. אלו רק דוגמאות על קצה המזלג, מפתחים ביזמי העולם עובדים ברגעים אלו על האפליקציות שישנו את פני האינטרנט, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
כמו בכל מהפכה טכנולוגית, מתוך אי הידיעה ואי-הוודאות עולות שאלות רבות, ותוהים בצדק האם מדובר ב'בועה' או במקרים גרועים יותר בהונאות רשת למיניהן. (אגב יש אמת מסוימת גם בטענות אלו).
במאמר הזה אתייחס למספר שאלות משפטיות שה- NFT מעורר, במיוחד בהיבטי זכויות יוצרים וקניין רוחני. חשוב לומר כבר בהתחלה כי הבנה נכונה של המצב המשפטי הכרחית לצורך התנהלות נכונה בתחום. ללא ליווי משפטי, יזמי NFT עלולים להיקלע לתסבוכות כגון הפרת סימני מסחר, הפרת זכויות יוצרים של אמנים, הטעיית לקוחות ועוולות מסחריות אחרות.
ראשית כמה מילים - מה זה NFT?
נתחיל בכך שנאמר, כי בניגוד לתפיסה רווחת, NFT הוא אינו יצירת אמנות – לא תמונה דיגיטלית, איור, גיפ או כל יצירה אחרת.
למעשה ה-NFT היא טכנולוגיה, אשר מבוססת על רשתות בלוקצ'יין. NFT הוא קוד תוכנה, ייחודי ובלתי ניתן להמרה, שמראה בעלות על נכס מסוים, בין אם הוא נכס דיגיטלי ובין אם כזה שקיים בעולם הפיזי. בבסיס ה-NFT ישנו חוזה חכם (smart contract), בו רשומים בין היתר פרטי הנכס שה-NFT מצביע על בעלות בו, האם ולמי ניתנים התמלוגים בגין המכירה, האם ישנם תמלוגי מכירה חוזרת, ועוד.
מבלי להיכנס לעומק הטכנולוגיה, רשת הבלוקצ'יין יוצרת ומאפשרת את הביזור, היציבות והוודאות, לכך שמי שמחזיק את ה-NFT הוא אכן הבעלים. זיוף- כיום לפחות - הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינת כוח המחשוב הנדרש לכך. אם כי נשים לב כי יש מקום להונאות מסוגים אחרים.
אם כך, ה-NFT היא טכנולוגיה, שהיישום העיקרי שלה, בתקופה זו הוא הוכחת בעלות. הדבר דומה למשל לשטרי בעלות שקיימים כיום - כמו שטר בעלות על רכב, נסח שמראה על בעלות בדירה, שטרי מטען ועוד. ואכן, נראה שחלק מהיישומים העתידיים של ה-NFT יהיו בתחומים אלו – של הוכחת בעלות. הנה, רק לאחרונה פורסמם כי המכללה למינהל תעניק תעודות סיום 'על גבי' NFT.
NFT ואמנות
הרלוונטיות של הטכנולוגיה לעולם האמנות היא גבוהה, מאחר והיא מאפשרת ליוצרים ואמניות דרכים חדשות למוניטיזציה (מסחור) של היצירות שלהם. זאת ועוד, הטכנולוגיה מאפשרת לאמנים קשר וחיבור ישיר לקהלים שלהם בין היתר על ידי מכירת יצירות ללא מתווכים, גיוס שותפים לפרויקטים, ויצירת קהילות אשר מעורבות בשלבי היצירה השונים וזוכות להטבות. חשוב בהקשר זה לציין את מנגנון התמלוגים בגין מכירות חוזרות, אשר מקנה לאמנים אפשרות לקבל תשלום בגין מכירות עתידיות-משניות של היצירות שלהם. כך למשל כאשר העבודה נמכרת בפעם השניה, השלישית וכן הלאה, האמן יקבל אחוז קבוע משיעור המכירה. במקומות מסוימים בעולם, בעולם ה'פיסי' קיימת כבר היום זכות של תשלום בגין מכירה חוזרת (Artist Resale Right), אולם ה-NFT מאפשר להפוך את הזכות לסטנדרט החדש בעולם האמנות.
סוגיות והיבטים משפטיים ב- NFT
- סמכות ליצור NFT - האם למי שיוצר את הפרויקט, יש סמכות ליצור NFT של היצירה? זו נדמית שאלה מוזרה, אבל יש לשאול, למי הזכות להנפיק NFT של יצירת אמנות? האם זו זכות רק של האמן היוצר?
כיום החוק לא מתייחס במפורש לנקודה זו (התיקון האחרון לחוק היה ב-2017, ולא סביר שבעתיד הקרוב נראה תיקון חוק שעוסק ב-ווב3 וב-NFT).
נתקלנו במקרה מעניין לפני מספר חודשים, כאשר קוונטין טרנטינו הודיע כי ינפיק NFT של חלקים מהתסריט של 'ספרות זולה'. האולפנים הגיבו מיד שהם יתבעו אותו בגין הפרת זכויות יוצרים, שהרי הזכויות בסרט שייכות לאולפנים.
במקרה אחר, הגיעו מספר יזמים לרחבת הכותל, סרקו בסריקת תלת מימד אבנים מהכותל, והציעו את הסריקות למכירה כ-NFT. הקרן למורשת הכותל המערבי התרעמה, ובית המשפט אף הוציא צו שאוסר על היזמים לבצע את המכירה.
בהקשר זה שאלה מעניינת נוספת, למי מותר להנפיק NFT ביצירה שהיא בנחלת הכלל? למשל ציור מהמאה ה-17? האם לכל אחד? הרי תקופת זכויות היוצרים כבר תמה.
רואים כי מוזיאונים מנפיקים NFT של יצירות אשר בקטלוגים שלהם, אבל האם אנחנו בטוחים כי להם יש את הבלעדיות לעשות זאת? מכוח איזה חוק? (אולי רק מתוקף התקנון של המוזיאון אשר אינו מתיר למבקרים לתעד ולמסחר את היצירות) בהחלט שאלה טובה.
- מה מקבל רוכש ה-NFT – אחת מהבעיות הנפוצות, היא שתנאי השימוש ב- NFT אינם מפורטים דיו. הפלטפורמות שמציעות למכירה NFT , מציגות תנאי שימוש מעורפלים ולעיתים מבולבלים, כאשר לא ברור איזה זכויות רוכש ה-NFT מקבל –
- האם רק את הזכות להשתמש בדימוי לצורך תמונת פרופיל?
- האם מותר לו להדפיס ולתלות בביתו?
- להדפיס העתקים על גבי חולצות?
אלו שאלות חשובות מאד, שכן רבים סבורים שעם רכישת ה-NFT , הם זוכים לרישיון לשימוש מלא וחופשי ביצירה. נדגיש כי לרוב המצב המשפטי הוא שרוכש ה-NFT לא רוכש את מלוא הבעלות ביצירה אלא רק זכות לשימושים מוגבלים ומסוימים. האם רוכשים היו משקיעים הון רב בידיעה שהמצב המשפטי כזה? שוב, שאלה טובה.
- NFT והפרת סימני מסחר – יזמים מסוימים יוצרים פרויקטים שמשתמשים בשמות מסחריים של חברות אחרות, או בשמות אשר דומים או רומזים על מותגים אחרים. דוגמא מהתקופה האחרונה היא האמן מייסון רוטשילד, אשר הנפיק פרויקט אמנותי/מסחרי שמציע למכירה תיקים וירטואליים שנקראים MetaBirkin. המותג Birkin , הוא מותג תיקים ידוע של חברת HERMES. האחרונה תבעה את האמן בכך שהוא מפר את סימן המסחר שלה ופוגע במוניטין של החברה. האמן טען מצידו, כי מדובר בפעולה אמנותית, והזכות לחופש הביטוי, אשר מעוגנת בחוקה האמריקאית, מגנה עליו. התיק עדיין בבירור משפטי, אולם ניתן להבין שהמותגים הגדולים עומדים על המשמר לצורך שמירת הזכויות שלהם. שוב, יעוץ משפטי בשלב תכנון המיזמים נחוץ ביותר לצורך צמצום הסיכונים.
- אחסון היצירה בשרת/בענן - כאמור, הרוכש מקבל לידיו NFT, שמציין במקרים מסוימים כתובת דיגיטלית בה מאוחסנת היצירה שרכש. לכן, על הרוכש לוודא מי מחזיק באותו דומיין, וכמו כן עליו להבטיח שהיצירה לא תוסר מהדומיין. צריך להבין כי אם היצירה מוסרת מהאתר, או אם האתר 'נופל' או נפרץ, היצירה כבר אינה בידיו של הרוכש וה-NFT מאבד מערכו.
הערות לסיכום – אני ממליץ לרוכשי NFT לערוך בירור מקיף לפני שהם נכנסים לפרויקטים, הן מהצד הכלכלי והן מהצד המשפטי, מהסיבות הבאות:
-
- רוכשים עלולים לגלות כי קנו יצירה ממי שאינו המחזיק בה.
- על הרוכשים לקרוא (ולהבין!) את תנאי השימוש ב-NFT שרכשו. על הרוכשים לדעת במדויק מהן הזכויות שרכשו, כדי שלא יתבעו בהמשך הדרך בגין הפרת זכויות.
- חלק מהפרויקטים מציעים לרכוש NFT כמעין שותפים/משקיעים בפרויקט. במקרים אלו המלצה שלי היא לברר את מהות הפרויקט ואת טיבו. כמובן לוודא כי הפרויקט חוקי ואינו עובר על חוקי המדינה לרבות איסורים כלכליים. (הלבנת הון למשל).
משרדי עוסק בתחום הקניין הרוחני וה-NFT. אתם מוזמנים להתייעץ ולשאול, אשמח לסייע לכם ליצור, ליזום ולהתפתח, תוך שמירה על הזכויות שלכם לצד מיקסום הרווח מהפרויקט.
מוטי כהן, עו"ד קניין רוחני, זכויות יוצרים, סימני מסחר, NFT, דיני אינטרנט והגנת הפרטיות.
לאתר שלי מוטי https://moticohenadv.com/
