עוז נאמי הוא אמן ישראלי השעוסק באומנות מעץ. ביצירותיו, הוא משלב בין כישוריו האומנותיים יחד עם השכלתו הרבה עד לכדי הוצאה לאור סדרה של תמונות מפוקסלות בסגנון מקורי המייחד אותו.

עוד מראשית ילדותו של עוז ניתן היה להבחין בתשוקתו העזה לאומנות. הוא גדל בסביבה בה ההתעסקות הינה סביב אומנות, יצירה ועשייה עצמית. אביו חינך את עוז ואחיו הגדולים שאפשר לעשות הכל לבד, וביחד יצרו יצירות במגוון דרכים וטכניקות עם שלל של חומרים שונים.

חייו של עוז השפיעו מאוד עליו ועל יצירותיו הן בתשוקה ליצירה והן בתוצר הסופי. לאחר שאביו נפטר נשאר חלל גדול בחייו ויחד עם זאת הגיע הרצון וההשראה ליצור ולעסוק באומנות כפי שנהגו לעשות יחדיו. ״יצירה היא דרך חיים" (חיים זה שמו של אביו) זהו המשפט המנחה את נאמי כאשר ניגש ליצירה. דרך היצירות שלו הוא מקבל פרופורציה לחיים ומבין שהחיים ממשיכים הלאה ומתקדמים ואנחנו חייבים להתקדם איתם. נוסף לכך, נאמי למד תחילה הנדסת חשמל בהתמחות של עיבוד תמונה ואי לכך התעניין בהיסטוריה של התמונות הדיגיטליות ואת האופן בו הם מוצגות, מה שתרם להתפתחות עיסוקו באומנות בתמונות מעץ. 

התמונות שיוצר משלבות הנכחה של יוצרים בולטים בהיסטוריה של האומנות, דהיינו מונה ליזה, פרידה קאלו, ואן גאך וכו׳ עם הבנה שחיינו הולכים ומתברגנים וההתרכזות היא  דרך מסכים. תהליך העבודה מתחיל בבחירת הדמות בה יתמקד וממשיך בחיתוך מדויק וחד של עצים, שיוף, צביעה והדבקה. כל תמונה מורכבת ממאות עד אלפי פיקסלים וצבעים שיוצרים יחד יצירה ברמת גימור מושלמת ומדויקת.  
כמו כן, ישנה השקעה מחשבתית רבה ביצירותיו של נאמי בהנגשת היצירה לקהל הרחב בדרך שתהיה מעניינת ומושכת את העין לצפות בה. לשם כך, הוא יוצר הזדהות מלאה עם הדמות שבחר להתמקד בה ומתחפש אליה עד לכדי צילום סרטון של התהליך בעודו מחופש. 

ניתן למנות את היצירה המיוחדת ביותר של עוז שהינה הדימוי העצמי של סיפור חייו. הדמות שיצר לובשת עניבה מחויטת, משום שעוז במקצועו מהנדס חשמל מסודר ורציני בעל עיניים מהפנטות על מנת למשוך את רוב תשומת הלב. מאפיין העיניים תופס מקום רב ביצירה זו, על מנת להדגיש את היותו עיוור כמעט מוחלט בעין שמאל מלידה ואת התמודדותו עם כך. עין שמאל בצבע שחור לבן המסמלת חושך ודיכאון לעומת עין ימין המסמלת צבעוניות שמחה ואושר. 

העיניים המפוקסלות בפיקסלים קטנטנים מסמלות את חיינו החדשים בעולם הסמארטפונים בו אנו לא מסוגלים לבצע פעולה הכי פשוטה בחיי היום יום ללא מסך דיגיטלי - מפוקסל. בכך נאמי מעביר דרך יצירתו את המסר שהעיוורון האמיתי של חיינו החדשים הוא שאנו לא יודעים להבחין בין המציאות לבין העולם המפוקסל.