לזרם האמנותי הנקרא היום "אמנות עכשווית" יש תפיסה תרבותית מסוימת, ולמעשה מדובר בזרם חשיבה מסוימת הרווחת בכל תחומי האמנות הפלסטית, האדריכלות, העיצוב ועוד. האמנות העכשווית החלה להתפתח לקראת סוף המאה ה-20, ומאז ועד היום היא עברה כברת דרך מסוימת. אנחנו באנו לבדוק מה יש באמנות העכשווית שהופך אותה לפופולארית.
מהי האמנות העכשווית?
האמנות העכשווית התפתחה מתוך האמנות המודרנית ובניגוד גמור אליה. הרצינות והנוקשות המסוימת של האמנות המודרנית לא אפשרו ביטוי לאמנים שלא יצרו בתוך הגדרות האמנות המודרנית והוקיעו אמנים כאלה אל מחוץ לקהילת האמנות "הנחשבת", זו המיוצגת ומוצגת בתערוכות ומוזיאונים. האמנות העכשווית התפתחה, בעצם, כתגובת נגד לאמנות המודרנית, אך בה בעת הושפעה ממנה רבות, וניתן לזהות השפעות של זרמים מסוימים בתוך האמנות המודרנית בעבודות השייכות לאמנות העכשווית.
החשיבה המובילה את האמנות העכשווית היא דחיית האחידות ועידוד פלורליזם, מתוך אמונה שאין דרך אחת לעשות דברים והכל מקובל. כתוצאה מכך האמנות העכשווית מאופיינת בהרבה מאוד זרמים ותנועות אמנותיות הפועלות במקביל תחת אותה מטרייה בכותרת המשותפת "אמנות עכשווית".
אי הבנה מבורכת
האמנות העכשווית היא אמנות מורכבת, בעיקר בשל היעדר החוקיות והחוקים, והבעיה העיקרית בה נתקלים האמנים היא חוסר הבנה וחוסר תקשורת של היצירות עם הקהל, עד כדי עוינות ממשית של הקהל אל היצירות והאמנים. העובדה כי פעמים רבות האמנים העכשוויים, העוסקים בחברה, דת ופוליטיקה, משתמשים בשפה מופשטת מקשה עוד יותר על הקהל.
מכיוון שרבים מהאמנים היוצרים אמנות עכשווית מעוניינים לזעזע ולטלטל את הצופים, זה לא תמיד רע, אך, בסופו של דבר, מדובר בשפה אמנותית מסוימת, וכדי להבין באמת אמנות עכשווית יש צורך ללמוד את השפה בה היא מדברת, או יותר נכון לומר: השפה בה היא מתבטאת.
אמנות שיוצרת שינוי
בתחילת הדרך, מבקרי האמנות ואוהדי האמנות המודרנית טענו כי האמנות העכשווית היא משהו זמני בלבד, אך בפועל מדובר בתנועה אמנותית שיצרה שינוי בחיי התרבות בעולם המערבי, ומגיעה לכל שכבות האוכלוסייה, כשיותר ויותר צעירים מוצאים את עצמם רוכשים אמנות או מבקרים בתערוכות שונות. הנגשת האמנות התרחשה גם בשל השפה העכשווית שבה היא משתמשת, שנותנת לצעירים תחושה של הפרדה מהדור הקודם, אך גם בזכות השימוש האמנותי בכל חומר אפשרי, שכולל מיצגי וידאו ארט, טכניקות ממוחשבות, שימוש במדיה הדיגיטלית ועוד.
אבל זה לא הכל, והאמנות העכשווית נוטה לעיתים גם לאינפנטיליות של האמנות עצמה, בהפיכת האמנות למשחק של הקהל כמו יצירתו של ג'רמי דלר, שהפכה את סטונהדג' לפארק מתנפחים קופצני. מצד הקהל יצירות אלה אינן מעוררות שאלות קשות ואינן מאתגרות אותו, וזו עוד סיבה לאהוב אותן.
כל זה מביא אותנו חזרה לנושא השפה – הבנת האמנות העכשווית תלויה לחלוטין בהבנת ההקשרים והשפה האמנותית, וללא אלה אנחנו נשארים עם אמנות מרהיבה ויזואלית אך חסרת משמעות עמוקה עבור הצופים.
חדות ראייה אמנותית
האמנים הגדולים בכל הדורות ניחנו בחדות ראייה שלא הייתה לאחרים. מי הם גדולי האמנות של ימינו נוכל לדעת רק בעתיד, אך כאשר אנחנו מסתכלים על אמנות עכשווית, כדאי שתמיד נזכור שכל אמנות הייתה עכשווית, ואפילו מהפכנית, בשלב מסוים, וכנראה שבעתיד הרחוק האמנות העכשווית של המאה ה-21 תיראה מיושנת ולא רלבנטית.
כך או כך, זכרו שאמנות מציעה תמיד נקודת מבט שונה מהרגיל על המתרחש בעולם ועל החיים בכלל, ואם תצליחו להסתכל על דברים בצורה חדשה בזכות האמנות העכשווית, ולו לרגע – היא את שלה עשתה.
הציור המלווה את הכתבה של מימי זיו
