בלוג האמנות

"היצירה הושלמה או שצריך להמשיך?" – זו אחת השאלות אשר מטרידות כל יוצר. 
אצלי זה יחסית קל  – כאשר אני מרגישה שאני מוכנה לתלות אותה בסלון, סימן שהיא מושלמת.
אבל, גיליתי לעיתים, שכאשר אני מסתכלת על ציור שלי לאחר שנה-שנתיים אני מרגישה צורך לשנות, לתקן או להוסיף. מאחר ואני כבר לא אותה אני, עבר זמן, הראייה שלי על דברים השתנתה, אני ממשיכה ללמוד ולהתפתח, מטבע הדברים גם זווית הראייה שלי על יצירותיי כבר שונות.
יצירות בהן התאהבתי עד כלות, יכולות כלל לא לעניין אותי לאחר תקופה.
ואכן, יש מקרים בהם שיניתי, או הוספתי צבעים לציור אשר פתאום מרגיש לי פחות מעניין.

הלכתי לשאול מספר אומנים את דעתם בנושא..

מנחם דורון – צייר וסופר
"הציור עשוי להיחשב כגמור,  כאשר הצייר לאחר שהביט בציור ובחן אותו מספר פעמים מרגיש ששילב את כל האלמנטים המרכיבים את הציור נמצאים בו וממוקמים במקום שרצה, שהשפעת האור  קיימת וברורה, שהגוונים והצבעים מוקרנים אל עין הצופה מעבירים את החוויה בדיוק כפי שרצה להעביר הלאה."

אנדרי ברוק – צייר, מורה לציור ומבקר אמנות
"אני מבטא רעיון בציור. כשהצלחתי לבטא את הרעיון מסתיים הציור. אין לי צורך להוסיף פרטים או לקשט ולייפות או להוסיף צבע. מינימום=מקסימום. כלומר אני מעדיף ציור מינימלי. הרקעים שלי בצבע אחיד"

זהבה אלמוזלינו – ציירת
"אצלי הציור מסתיים כאשר מיציתי ומרגישה שהציור הושלם. אני נוטה להתייעץ עם קולגות מהסטודיו בו אני מציירת. מקשיבה ולעיתים מיישמת"