בלוג האמנות

 
מה אצייר הפעם?
כציירת זו שאלה בה אני מתחבטת בה כל פעם מחדש. לפעמים זה קל, ראיתי מבנה, אדם או אובייקט אותו אני רוצה להנציח, אני בוחרת לצלמו בדרך כלל ואז לציירו על הבד. 
לעיתים משך ההתחבטות ארוך כמשך היצירה עצמה…
כדי להמחיש את הקושי לקהל אוהדי בפייסבוק העליתי תחרות נושאת פרסים לדף שלי (הפרס היה העתק ציור של בעל הרעיון אותו אבחר) וקיבלתי תשובות שונות ומשונות – מעולמם הפנימי של החברים וביניהן:
תציירי זיכרון ילדות שלך! שמח או עצוב – לא משנה, אבל משהו שישר מחזיר אותך לאותה תחושה, לאותה תקופה…..
משהו אבסטרקטי, מופשט, שניתן לראות בו כל מיני דברים, ושיש בו סוג של דמויות מחוברות מחובקות, האחת גדולה והשנייה קטנה יותר, סוג של תומך ונתמך, מכיל ומוכל.
נקודת מפגש מבט מגע חיבור והחופש לחיות ולנוע מכאן לשם לכאן לשם לכאן
תמונה לחדר של מתבגר- שביל המוביל לתוך יער, כאשר לתמונה יש מימד עומק, כאילו אפשר להיכנס פנימה אל תוך היער- מצד אחד מסמלת הרפתקנות וסקרנות לראות מה יש בתוך היער הקסום הזה ומצד שני מבטאת את רצון המתבגר להתבודד מהעולם.
דולפינים משתעשעים במים…
צדפה ענקית בשלל צבעים פתוחה ומתוכה מבצבצת פנינה באור זוהר
בחרתי להפנות את השאלה למספר ציירים מוכשרים. כך מספר מנחם דורון – צייר וסופר: "התחבטתי רבות בשאלה "כיצד נבחר רעיון לציור?" והתשובה לכך הצטמצמה לבסוף למילה אחת, "החוויה".
כל אירוע  שיש בו משמעות רגשית, אם הוא מתקיים בעולם החומר הפיסי הסובב אותנו, או בעולם הדמיון שלנו, יוצר חוויה שמתוכה נובט הרעיון ליצירה,  הבאה לידי מימוש אצל כל אחד בכלים בהם הוא מיומן.
בציור אנו נתונים לרשמי הראייה הנובעים מחוויות  פלסטיות שבמרחב, ואותן אנו רוצים לשתף  עם אחרים.  הרעיון לציור מושפע מאד מבהירות תמונת האירוע החוויתי, מבוהק הצבעים והגוונים אותם רואה האומן, מהתנועה והקצב. כל אלה חוברים יחד לניצוץ יצירתי המחייב ליטול מכחול וצבעים ולציירו על בד דו-מיימדי, תוך יצירת האשליה התלת מיימדית.
הרעיון לציור הוא אינדיבידואלי למצייר, המושפע מרגישותו לחוויה, ממרחב הדמיון שלו, משיתוף האלמנטים שיוצרים את המסר אותו הוא מבקש להנציח.
האמור לעיל אינו מתייחס לאלה המציירים עבור תשלום על פי הזמנה, כאן הרעיון לציור הוא של המזמין בלבד, וכאשר לחוויותיו של המצייר השפעה מעטה."
לעומתו יוסי אמיר – צייר ופסל  אומר: "אני מצייר ציור אינטואיטיבי מופשט , שזה אומר מעט מאוד מחשבה ותכנון.  בדרך כלל אין לי מושג מה אני עומד לצייר עד הרגע שאני נוגע בבד. ואז מתחיל סוג של מחול, של צורות וצבעים ,שכאילו יוצר את עצמו. אני כמעט ולא חושב בתהליך הזה, רק מרגיש.  הרבה רגשות ותחושות מתוך עולמי הפנימי מוצאים ביטוי בצורה זו.
זה גם מסביר מדוע יצירה כזו בעצם אף פעם לא מסתיימת , והחלטה להפסיק בדרך כלל נובעת מתחושה של הצפה. (בנקודה זו מתחילים לחשוב)".
נדמה אם כך, שאין גישה אחת ואין חוויה זהה לכל האמנים. כל אמן מביא עימו אל הסדנא וקן הציור את מגוון חוויותיו ממסע חייו וראייתו הסובייקטיבית של העולמות הפנימיים אותם הוא משקף ביצירתו.
פוסטים אחרונים
קווילינג
יונת חולי
מארז מתנה לחג
יונת חולי
שובר מתנה
יונת חולי
ארכיון לפי חודשים
2021: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2020: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2019: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2018: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2017: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2016: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2014: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
2013: 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12
עקוב אחרי נויה בפייסבוק: