היצרה מושכרת עד-
שמשות כחולות, אולי קשתות . זיכרונות חוזרים מילדותי בטוניס .ספק כיפת השמיים ספק גג של מבנה דתי, ספק קברים קדושים של רבנים באי דג'רבה . זיכרון טבוע בי מראשית ילדותי כאשר נסעתי לאי בפעם ראשונה.
את הציור התחלתי כמו שאני מתחילה כל ציור בלי כוונה ובלי שום כיוון .אני מורחת צבע ועוד צבע . היד זזה כפי שהעיניים רוצות . אני מרגישה בזמן זה שאני מונעת בלי שאני מודעת למה ואיך.