בלוג האמנות

אוצר : יוחנן הרסון

פתיחה חגיגית :יום חמישי . 7.9.2017 בשעה :20:00

תערוכה של שש אמניות, בתיה גזית, תמי דוידסון, אביגיל אוחנה, פזית מחלב, דניאלה וכסלר, סיגל נדלר-שמרלינג, וחטיבה צעירה של שלוש מעצבות בוגרות שנקר המביאות את העיצוב לאמנות, מי יזהר, מיכל לוריא, ונוי שפירא.

האמנות היא אחד ממקורות ההשראה של האפנה. הבגדים שאנו לובשים, בין אם על פי צווי אפנה ובין אם לאו, קשורים להיבטים של תרבות, דת, שייכות, חברה, מעמד ואישיות. הם מבטאים את האופן בו אנו רואים את עצמינו ואת הדרך בה אנו בוחרים שהסביבה תראה אותנו. הם מהווים מעין תעודת זהות הנוצרת במודע או שלא במודע.

יצירת האמנות אף היא תעודת זהות של האמן. בעוד הבגד בא מן התחום הארצי, הגשמי, האמנות מגיעה מן הרוח, מן הנשגב.
בין שניהם מחבר החופש שניתן לדמיון; הוא מפרה את שניהם-את האמנות ואת האופנה.

בתערוכה זו, הבגד יוצא מהקשרו המקובל, היומיומי, הפונקציונלי והנורמטיבי ולובש משמעות חדשה כיצירת אמנות .שש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית, בטכניקות ומדיות שונות, מציגות מוזאיקה מגוונת ועשירה של אפנה ומוקדי עניין.

תמי דוידסון נאמנה לתפיסה רומנטית שמלווה אותה מאז היותה ילדה, בציור מלא תום וצבע של דמויות אקזוטיות ויפות ועם עושר של תחפושות מתרבויות פנטסטיות.
השמלות של פזית מחלב מייצגות ומסמלות אירועים בחייהם של נשים. אירועים של שמחה ושל עצב, אירועים של התבגרות וטקסיות. מאחורי כל שמלה מסתתר סיפור אישי של רגע חשוב בחיי ילדה, נערה או אשה.

דניאלה וכסלר מתארת רגעי הבנה בזרימת החיים, היא מדגישה את הרגע  ומאירה לנו את היום יום כדמוי חי ופואטי עם הומור וחכמת חיים.
אביגיל אוחנה למדה תדמיתנות כדאי להפוך את האומנות שלה לפרקטית ונגישה יותר. היא משלבת את שני העולמות ומציירת ציפורים שהיא כה אוהבת על בגדים, שילוב מנצח של אמנות ואפנה.

בתיה גזית עובדת בחומרים שונים, ביניהם גם עיצוב תכשיטים, הדפסים אמנותיים ופיסול. פסליה משקפים את החיים כמראה ובעיקר מביאים לידי ביטוי את הכבוד שהיא רוחשת לנשים בהיותן נשים.

סיגל נדלר-שמרלינג חוקרת תרבויות שונות בעזרת מגוון של חומרים שונים מהטבע, מציירת על קליפות דקלים נשים משבט אקזוטי ויוצרת מפגש בין האפנה ובין האדם בצורתו האולטימטיבית.

מי יזהר, יוצרת ומעצבת מתוך עולמות תוכן מגוונים ועשירים. בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. הקשר ההדוק בין התלבשות לזהות אישית והשתייכות חברתית מוביל אותה בעבודתה ובבחירות החיים שלה. בתערוכה זו תציג שמלה שעיצבה עבור דמותה של בלאנש דובאה מהמחזה "חשמלית ושמה תשוקה" של המחזאי האמריקני טנסי ווליאמס. בהשראת אחד הסמלים המשמעותיים במחזה: אהיל הנייר איתו עוטפת בלאנש את נורת החשמל החשופה, יצרה מי במלאכת מחשבת, שמלה עשויה משי, קרעי תחרות ונייר בשם "טיווק".

מיכל לוריא, בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, מציעה מבט אינטימי לפנים הבגד. מיכל, תציג בתערוכה שלוש יריעות משי גדולות, צבעוניות ויפיפיות, מתוך הפרויקט שלה "חלקי פנים". היריעות מציגות פריסה של בטנות, חלקי הפנים של ז'קט, בהדפסים דיגיטליים מקוריים שיצרה.

נוי שפירא, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, תציג תיק עשוי פיסות עור שנחתכו לפי תבנית נרתיקי נשק באחרון המפעלים בארץ. התיק שנוצר בהשראת בוקרות במערב הפרוע, מיצג נשיות עוצמתית שלא מתחמקת מאמירה, ונעשה בטכניקת הרכבה וחיבור באמצעות ניטים וללא תפרים.

הרב צורתיות של התערוכה משקפת את הגישה העכשווית לחיים מודרניים, את החשיפה לריבוי תרבויות, לתכתיבי דת ומורכבות של חברה מיידית , זמינה ועוצמתית. בתרבות המערבית יש ליחיד חופש להגדיר לעצמו את זהותו ואת טעמו באופנה, לפעמים עד קיצוניות. אחרים עדיין נבדלים על ידי הגבלות של דת, חברה ואיסורים שונים אחרים.

בתרבויות בהן אמנות מהווה כוח מגרה ומקור למודעות עצמית, האופנה מייצגת ולעתים מגדירה אותנו, משפיעה עלינו ומושפעת מאתנו כאחד.


הגלריה פתוחה  בימים ד'-ה' 10:00-18:00 , שישי ושבת 10:00-14:00
רח' החשמל 12, תל אביב

נעילה : סוף ספטמבר