אחרי 14 שנים של איור ואנימציה מסחרית, יצאתי מהמחשב והתחלתי לצייר בחוץ ביחד עם חברה טובה.
לאורך שנתיים של טיולי ציור, נושא אחד שב ועלה – חצי עץ.
חצי עץ זה הכינוי שהדבקתי לעצים בתל אביב, שבה נוטעים אותם קרוב מידי לבתים, ואז גוזמים להם חצי מהנוף. 
בטיולי הציור ברחבי הארץ גיליתי סוגים רבים של חצאי עצים: צורות שונות ומשונות, יפות ומוזרות, שבהן בני אדם מעצבים את הנוף שאנו חיים בו.
העצים המכוסים סביב המושבה הפכו לסוג של אובססיה. הצורות שלהם כל כך מזמינות משחק של צורה ותנועה וצבעים שקופים.

בסופי שבוע אני דואה ממנחת מגידו, והעולם מגובה בסיס ענן נראה שוב שונה לגמרי. יש בו עוד שפע צורות נוף מעשי ידי אדם שלא ניתן לראות מהקרקע.
מאחר ולא מומלץ לצייר תוך כדי הטסה, אני מתאמנת על לראות ולזכור מה ראיתי.
לרוב אני מציירת מהזיכרון את החוויות מהטיסה, ולפעמים גם מהנסיעה ברכב. מצאתי שלציורים מהזיכרון יש אופי מיוחד להם. הם יותר רגש ופחות פרטים. בדרך כלל יש להם צבע דומיננטי כלשהוא, או אפקט חזותי חזק שנצרב בזיכרוני.

אני חוקרת בעבודותי צורות שונות של טבע: זה הפראי, זה מעשה ידי אדם, ובעיקר – איך הם מתערבבים ומשתלבים ביחד. 
אני משתדלת להראות לצופים דברים מיוחדים שראיתי, בתקווה לעורר רגש וגם מחשבה.

נטע כנפי היא בוגרת בצלאל במחלקה לאנימציה 2003, ומדריכת דאייה במגידו.

תערוכות יחיד
2021, סיבוב ברגל – נוף פראי לעומת נוף מעשה ידי אדם, הספרייה של גבעת עדה.
2011, שריפת המתים, מיצב, גלריה גרוס, תל אביב.
2009, קלאוסטרופוביה, מיצב, גלריה גרוס, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות
2021, טבע סביבה וקיימות באומנות ישראלית עכשוית, הגלריה החדשה המכון לאומנות בבת-ים, אוצרת ד"ר אביבת אגם-דאלי.
2012, דיוקן עצמי – חצי עץ, גלריה גרוס, תל אביב, אוצרת נעמי שלו ז"ל.

אוספים
שני פורטרטים מוזמנים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
אוספים פרטיים.